לשנת הלימודים תשעא

נימוקים לפרס:

על הקמת בתי מדרש ללמידה פעילה ויצירתית במקצועות השונים בכיתות י' - י"א - י"ב
על טיפוח חינוך לחיים של משמעות: עבודת השם ועבודת המידות.
על טיפוח אקלים חינוכי מיטבי.
על מצויינות ארגונית, ראיית ההוראה והמעשה החינוכי כערך, טיפוח מנהיגות חינוכית.

רקע כללי:

ישיבת חיספין הוקמה לפני 30 שנה על ידי הרב יגאל אריאל. כיום הרב אריאל עומד בראש עמותת העל של הישיבה.
ישיבת חיספין היא ישיבה אזורית לבני הגולן, ועל כך גאוותנו.
אנו משרתים בשמחה את כל בני הגולן, ורואים את העובדה שכולם (מתקשים וחזקים, תורניים ורגילים) לומדים אצלנו - כמחמאה.
תלמידי כתות ז-ח, לומדים בתנאים אקסטרניים וכולם בני גולן.
החל מכתה ט, אנו קולטים, בסלקטיביות רכה, תלמידים מחוץ לגולן. אלו, הבאים מחוץ לגולן ומרבית תלמידי הגולן שוהים יחד בפנימיה.

להלן נתונים כלליים - על מספרים ואנשים.

בעלי תפקידים מרכזיים בישיבה :

1. ראש הישיבה – אגוזי משה.

2. מנכ"ל – גבי חמו.

3. מנהל המערך האקדמי – צהלון סירי.

4. רכז חטיבה – שמוליק מזוז.

5. מנהל פנימיה – ישי ירון.

6. צוות טיפולי - דן הימן ותמר הנמן.

7. רכזי שכבה – בכל שכבה שלש כתות. לכל שכבה רכז, והוא אחד הרמים.

· כתות ט : הרב שי פרנקל.

· כתות י : הרב שמואל וגליין.

· כתות י"א : הרב יאיר פרקש.

· כתות י"ב : הרב אלדד כהן

מספר התלמידים בישיבה, נכון לשנת הלמודים תשע"א:

כתה	מספר כתות בשכבה	מספר תלמידים מהגולן	מספר תלמידים מחוץ לגולן	סה"כ
ז'	3	63	---	63
ח'	2	59	---	59
ט'	3	52	35	87
י'	4	51	41	92
יא'	4	25	62	87
יב'	3	30	49	79
סה"כ	19	280	187	467

אני מאמין:

מדינת ישראל – הלקוח של הישיבה

אנחנו מאמינים שהלקוח של מוסד חינוכי הוא הקב"ה ולבושיו בעולם הזה - מדינת ישראל על כל מרכיביה.
החשיבה, שלצערי הולכת ורווחת, שהלקוח הוא התלמיד והוריו, מכניסה אל תוך האקלים החינוכי רוחות אגואיסטיות שפוגעות בערך הלמידה, הנתינה וההתמסרות לכלל.
עלינו כמוסד חינוכי לוודא שהתלמידים והצוות נמצאים בתהליכי התפתחות מתמידים. תלמיד מודע לאישיותו ובעל מוטיבציה גבוהה להישגים, ישרת טוב יותר את החברה הישראלית ואת מי שאמר והיה העולם.

הישיבה – קהילה לומדת

יותר משהישיבה אוהבת את תלמידיה, היא מכבדת אותם. מאד. אשר על כן היא לא תוותר לתלמיד ולא תוותר עליו. נעשה הכל שהתלמיד יתקדם בכל ההיבטים – הרגשיים, הרוחניים והלמודיים.
שלש צלעות מרכיבות את החיים בישיבה – קדש, פנימיה ולמודים. קיים מתח בין שלש אלו. כל צלע מושכת לכיוונה. נראה לנו שמה שיכול לכלול את אלו השלש וליצור ביניהם הרמוניה, היא אוירה קהילתית. הישיבה היא קהילה לומדת. קהילה של תלמידים, מורים ומחנכים שמבקשת לחיות את חייה בשלווה ובעשיה מתמדת.

מנהיגות חינוכית

ראשית הקהילה בצוות החינוכי. לקהילה יש אמנם ראש, אבל כדי להקרא קהילה, תנאי הוא שחברי הקהילה יקחו חלק בהנעתה.
האחריות, כך על פי ערכי הקהילה, היא בשטח, בין חבריה.
הקהילה החינוכית שלנו מונהגת על ידי קבוצה רחבה של אנשים ולכל כתה וכתה יש מחנך שאף הוא מנהיג חינוכי.
כראש המערכת אני רואה לעצמי חובה עליונה לפתח את צוות המורים והמחנכים ולהביא את המסוגלים לכך לרמה של מנהיגים חינוכיים.

מצוינות – למידה, הישגים גבוהים וחיים משמעותיים:

המונח מצוינות שגור היום במערכת החינוכית. אנחנו מבינים שמצוינות היא ערך חשוב. האדם בורך בכוחות רבים וחובה מוסרית מונחת על כתפיו – לממשם. מצוינות היא תנועה אנושית המבקשת למצות את הכוחות.

שלוש צלעות מרכיבות את המונח מצוינות – למידה ידע וחיים משמעותיים (חיים ערכיים). אדם מצוין הוא לומד. הוא יודע ללמוד. הוא אוהב את הלמידה. הוא אוהב את החכמה. אשר על כן - הוא סקרן, מיומן ושואף.

הישיבה פועלת לאור שלש צלעות אלו וכדי לעשותם טוב ככל האפשר, הוזקקנו למונח רביעי של מצוינות – מצוינות ארגונית. היכולת לנהל את שלש הצעות הנ"ל בצורה הטובה ביותר.

ארבעה הם, אם כן, מונחי המצוינות שלנו :

מצוינות לימודית - הלמידה כערך.

המערכת החינוכית שעבדה את הלמידה בידי ההישג. לומדים כדי להשיג. אנו מבינים שיש להשיב עטרה ליושנה. לשוב אל הלמידה. על הלמידה להיות בבחינת מושכני אחריך נרוצה. שלד המצוינות הזו היא להכיר בהיות התלמיד משאב לימודי. למעשה המשאב המרכזי לתהליך הלמידה.
מתוך הבנה זו הקימה הישיבה בתי מדרש ללמידה פעילה ויצירתית במקצועות שונים, בכתות י-יא-יב.

מצוינות הישגית - ההישג כערך.

מצוינות זו מנוגדת לכאורה למצוינות הקודמת, אך לא היא. היא משלימה אותה ומעניקה לה מוחשיות אמיתית. זאת ועוד היא מודדת את השיגי התלמיד ביחס לחברה כולה ומאפשרת לו להתברג במקומות הראויים ולתרום לחברה בצורה הטובה ביותר. אשר על כן אנו דוחפים (לא לוחצים) את התלמידים להשיג הישגים גבוהים ולהצטיין.

מצוינות אישית – ההתקדמות האישית כערך.

הצלע השלישית היא חיים משמעותיים, ועל פי הבנתנו, קיימים שני מקורות עיקריים לחיים משמעותיים – עבודת השם ועבודת המידות.
על אדם בכלל ותלמיד בפרט לחיות באוירה טובה. אוירה טובה היא חלל שבו ניתנת לאדם לצמוח את צמיחתו האישית בטבעיות ועם כמה שפחות גורמים חיצוניים שמעכבים צמיחה. הישיבה פועלת בכמה כלים ליצור אקלים חינוכי מיטבי.

מצוינות מקצועית – ההוראה, המעשה החינוכי והארגון כערך.

לנהל את שלוש אלו, להקשיב לצרכים ההולכים ומתחדשים עלינו בכל יום ויום, יש לבנות ארגון מצוין. ארגון שרואה בעבודתו ערך ומאמין שהוא משרת את אלהיו ומדינתו. הישיבה בנתה ארגון ניהולי מיוחד שמעצים מאד את העושים במלאכה, מייעל משמעותית את העבודה החינוכית ומשתדל בכל מאודו להקשיב לצרכים המתחדשים בכל יום..

מצוינות ארגונית - ההוראה, המעשה החינוכי והארגון כערך:

כאמור לעיל, אחת הנקודות החשובות בישיבה, היא המצוינות הארגונית. אנחנו רואים בישיבה מקום לצמיחה עבור אנשי החינוך ולא רק עבור התלמידים. חלק גדול מהאנשים צומחים בישיבה מתוקף אחריותם והופכים להיות מנהיגים חינוכיים.

המערכת הארגונית הזו מאפשרת לקדם את התלמידים בכל התחומים וזאת באוירה רגועה ושמחה.

מעבר למבנה הארגוני הקלאסי פתחנו מודל מיוחד שבו המחנך מעצם מאד בעבודתו החינוכית והלמודית:

דמותו של המחנך בישיבת חיספין :

ליבת העשיה של הישיבה שלנו הם המחנכים. המחנך הוא לב הכתה. הכל יוצא ממנו והכל הולך אליו. מחנך בישיבה התיכונית שלנו הוא למעשה "ראש הישיבה לעניני כתתו". כל דמותו של התלמיד, על כל מרכיביה נמצאים באחריותו של המחנך. המחנך הוא "עושה הוליסטי" שמגוון של צלעות עומדות תחת אחריותו. זו עבודה מורכבת מאד, שביצועה בצורה המיטבית, הוא קריטי להצלחת התלמיד והישיבה.

מערך המובילים – תומכי המחנכים:

כמו כל מנהיג, גם המחנך זקוק למערך תומך שיסייע בידו לעשות את העבודה ההוליסטית בדייקנות רבה ובעוצמה שאינה נחלשת לאורך הזמן.

מאחר ומגוון תחומי האחריות של המחנך הם רבים והעבודה נעשית לאורך זמן, קיימת סכנה מוחשית שחלק מתחומי האחריות יטושטשו בלחץ העבודה והזמן המתמשך. לשם כך יצרנו את קוי הרוחב. שהם למעשה מחנכים שקבלו על עצמם להוביל את אחד מתחומי האחריות שמונחים על כתפי המחנך. המובילים הם בעצם "תומכי חינוך" (על משקל תומכי לחימה – סליחה על ההשוואה) של המחנכים, שמוודאים שכל מחנך ומחנך מבצע את מגוון תחומי האחריות שלו על הצד הטוב ביותר.

מערך המובילים:

הרב שי פרנקל – קידום הפרט, עידוד למידה יעוץ והכוון.

הרב יאיר פרקש – פתוח הוראת הגמרא וההשגים הלמודיים.

הרב אלדד כהן – ניהול הזמן וחיי הקהילה בישיבה.

הרב מרדכי פרנקו – פתוח אוירת הקודש בישיבה והובלת בית המדרש.

הרב נדביה נאה – מוביל הפנימיה.

הישגים לימודיים:

כ-85% מהתלמידים לומדים 4-5 יח"ל באנגלית.

כ-55% מהתלמידים לומדים 4-5 יח"ל במתמטיקה.

מעל 90% מהתלמידים זכאים לתעודת בגרות.

כ—85% מתלמידי הגולן (החלק האזורי) זכאים לתעודת בגרות.

מקום שני בלמודי ארץ ישראל לשנה"ל תשס"ט.

הישגים כלליים:

מקום שני ארצי בגיוס לשירות משמעותי ותורם בצה"ל.

פרס החינוך הדתי.

ועכשיו : פרס החינוך הארצי.

אם אין קמח אין תורה:

תורה וחינוך הם אכן עיקר, אך בלי קמח אין תורה. העבודה החינוכית הנפלאה הזו אינה פועלת בחלל ריק. האפשרות לפעול כך אינה ענין של מה בכך – הגישה הניהולית המאצילה, האפשרות להתיחס אל כל תלמיד ותלמיד, התנאים הפיזיים המרשימים – כל אלו ועוד, מתאפשרים ב"ה בזכות עמותת האם של הישיבה (מדרשת הגולן), בניהולם של הרב יגאל אריאל (יו"ר העמותה) וגבי חמו (מנכ"ל העמותה), ועל כך תודה מקרב לב.

לסיכום:

המשכן נקרא בפי התורה משכן העדות. עדות היא שחטא העגל, שענינו הוא המרדף אחרי החיצוניות המרהיבה שמופיעה בחיים, כופר. מעיד המשכן שאכן יש עבודה שבחיצוניותה נראית ממש כמו חטא העגל, אך בפנימיותה עולה היא מעלה ומבקשת לשכון תחת כסא הכבוד. כך אנו מרגישים ב"ה בישיבה. שמחת התלמידים, חדוות העשיה של הצוות וההתפתחות האישית שלהם, מעידה יותר מכל שההישגים שלנו מקדמים את תלמידנו ועושים שירות נאמן למדינת ישראל ולחברה הישראלית, שהן הלקוח האמיתי של המוסד החינוכי.