אנו רוצים להציג בפניך, קורא יקר, את דרכה המיוחדת של הישיבה, שאותה התווה בעמל רב ובמסירות, הרב משה אגוזי, מתוך התבוננות באופן בו אנו מתמודדים עם הדילמה הנצחית של חופש ומחויבות בחינוך. מחד גיסא, אנו מאמינים שהחופש הוא התנאי לצמיחה טבעית של האישיות, לבריאות הנפש, למימוש אישי של כל אדם את שמו המיוחד; אך מאידך גיסא אנו מחויבים: מחויבים למצוות, לקום בבוקר וליטול ידיים, ולברך, ולהתפלל; ומחויבים למערכת: לבוא בזמן, לעמוד בכללי התנהגות ולבוש, לעמוד בסטנדרטים של למידה ועוד. איך יוכלו חופש ומחויבות לדור בכפיפה אחת? דומני, שמתוך התמודדותה עם הדילמה הזו צומחת דרכה הייחודית של הישיבה, ולשמו, כך אני מאמין, באה ישיבת חיספין לעולם.
הנחת היסוד שלנו היא שיש דילמות חיים שאין פותרים אותן, אלא לומדים לנהל אותן נכון! עלינו להיות ארוכי רוח ומלאי סבלנות ולנהל את הדילמה הזו לאורך זמן. חינוך דורש מבט ארוך, ולמבט הארוך הזה יש שני מקורות עמוקים בנשמתו של המחנך האמיתי: אמונה ואהבה. אמונה - שכל נער ונער נברא בצלם א-לוהים ויש בו נשמה עליונה המסוגלת לגדולות; ואהבה - שסותרת את חומת החיספוס הנערי וחותרת תחתיה אל עמקי נשמתו. מחנך שמאמין בתלמידו ואוהב אותו – מבטו ארוך ופעולתו מביאה ארוכה.
האמונה והאהבה גם יחד עלולים להתמוסס אל מול החיספוס הנערי, אל מול ה"לא בא לי", אל מול ה"תרד ממני". אתה משקיע אהבה והוא בשלו, רוצה לשחק.. "תעזוב אותי במנוחה. בסדר?!" בשנים האחרונות אני מבין יותר ויותר, כי קוד הניהול של דילמת החופש וההכרח הוא הכבוד. לכבד תלמיד זו היכולת לתת לו את תחושת החופש אך מבלי לוותר לו על חובת הלמידה וההתפתחות. לכבד אותו זה לומר לו: "אני לא אוותר לך", או גם: "אתה יקר לי, ודברים יקרים לא מניחים בצד". אבל לכבוד יש גם משמעות ארגונית, אולי אפילו ראשונית יותר. מוסד חינוכי מכובד הוא כזה אשר מבין את חשיבותה העצומה של העבודה החינוכית, ומעצב לפיכך תרבות ארגונית של מצויינות. ארגון מצוין הוא כזה אשר פועל מתוך תפישה הוליסטית, כלומר: התייחסות למכלול המרכיבים של פעילותו מתוך נסיון לשלבם בהרמוניה. במוסד חינוכי מצויין שיעור הוא שיעור, שיחה היא שיחה, מבחן הוא מבחן, ציון הוא ציון וכך הלאה. ארגון מצויין מכבד כל דבר שהוא עושה – כאן ועכשיו. ערך הכבוד כערך יסוד של עבודתנו ממלא אותנו במשמעות, והתלמיד שפוגש חינוך מכובד וארגון מכובד, מבין שיש לפניו דבר משמעותי – ומשיב כבוד תחת כבוד.
התפישה הארגונית והערכית שתיארתי בשורות הקודמות עוסקת בהיבטים המעשיים וה'גופניים' של קיומה של הישיבה: מבנים, כיתות, לימודים, ציונים ועוד, ומבקשת להנחיל ערכים של כבוד, מצויינות ומשמעות בכל אלה. אך על מוסד חינוכי לעסוק גם בנפש וברוח של הכלל והפרטים שבו: לקדם ולשכלל את הקהילה ובמקביל להתייחס לכל יחיד. לשם כך גיבשנו קומה ארגונית נוספת המונחת על גבי זו הראשונה, שיש לה ארבעה מוקדים המתורגמים באופן מעשי לארבעה מרכזים:
ארגון מצוין שמכבד את תלמידיו אינו מוותר להם. הוא לעולם יוודא שהתלמידים בתנועה, שהם מצטיינים. הוא יוודא שתלמידים ילמדו בהקבצות ובמגמות המתאימות, הוא יוודא שהמערכת אכן מכבדת את התלמיד ועושה הכל לקידומו האישי, הוא יוודא שההורים בתמונה ויהיה תמיד עם יד על הדופק של כל תלמיד.
לימוד התורה בישיבה אינו רק מקצוע אלא אורח חיים שלם, ולכן עלינו לתת כבוד לתורה בכל המובנים של חיי הישיבה; לא רק בשעורי התורה הפורמאליים, אלא גם במה שמעבר להם: בפעילות החברתית, בשבת, בחופש, בכל מקום וזמן. גולת הכותרת של תנופת לימוד התורה בישיבה היא בתי המדרש שהקמנו בכל שכבה. כשליש (!) מהתלמידים בכל שכבה, 120 תלמידים בכל הישיבה, בחרו ללמוד תורה באיכות ובכמות שהם מעל ומעבר למקובל בכתות הרגילות: כמות ובאיכות.
ישיבת חיספין רואה את הפנימיה לא רק כחדרי השינה של התלמידים, אלא כמקום שמאפשר לתלמיד ולקהילת התלמידים ליצור מציאות שלמה יותר שבה הלמידה והחיים בפנימיה אינם מתחרים זה בזה אלא משתלבים ומשלימים, כשבפנימיה יכול התלמיד לפתח היבטים נוספים של אישיותו. הישיבה מעמידה לרשות התלמידים פנימיה מכובדת: חדרים נאים וממוזגים, חדר אוכל עשיר, מערך חוגים וסדנאות מגוון, מרכז למידה שמקדם את התלמידים בהישגיהם, והחשוב מכל: צוות חינוכי צעיר ומוכשר שהופך את החיים בפנימיה למלאים בתוכן.
המחנך(הר"מ) הוא הדמות המרכזית שעומדת מול התלמיד בישיבה. מוטלות עליו מגוון משימות שונות ומגוונות: הוראת גמרא, אמונה והלכה, הענקת יחס אישי, שמירה על קשר עם ההורים, הנהגה חברתית ועוד. כדי להתמודד עם כל אלה פועלים המחנכים בישיבה כקבוצה אורגנית שהיא מעגל חברתי בפני עצמו בו כולם עובדים יחד, וגם לומדים בבית מדרש משותף את חומרי ההוראה שלהם, ומתוך כך מעצימים את את פרטי המעגל, את המחנכים. המחנכים גם עוברים השתלמויות קבועות שמכשירות אותם לשכלל את מלאכתם המורכבת.
בשלב זה כ-95 תלמידים לומדים בכל מחזור, מכתה ט עד כתה יב. שלש כתות בכל שכבה. מחצית התלמידים הם בני הגולן ומחציתם מכל רחבי הארץ. כולם, כולל בני הגולן, בפנימיה. סה"כ 14 כתות מכתה ט עד כתה יב. כ-350 תלמידים. להם 14 מחנכים, תשעה מדריכים וחמש אמהות בית.
ליד הישיבה פועלת חטיבת ביניים, כתות ז-ח, כ-100 תלמידים, כולם בני הגולן, ללא פנימיה. כ-95% מהתלמידים ממשיכים ללמוד בישיבה.
תלמידי הישיבה נגשים לתוכנית למודים עיונית מלאה. כ-8 מגמות לימוד בהיקף של 5 יח"ל (פיזיקה, ביולוגיה, למודי א"י, ספרות, הסטוריה, כלכלה, חקלאות, תיאטרון, ערבית) עומדות לבחירה בפני התלמידים. מרבית התלמידים נגשים ל 4-5 יח"ל במתמטיקה ובאנגלית. הישיבה ב"ה עומדת על מעל מ-90% זכאות לבגרות.
accessibility
