מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה בין המלחמות
המדינות הקולניאליות ודרכי שליטתן בארצות צפון אפריקה ובארצות
המזרח התיכון
ההבדלים בין דרכי שליטתם של הצרפתים והבריטים באזורים הקולניאליים
בריטניה
שלושת דפוסי השליטה האופיינים לקולוניאליזם הבריטי היו:
הסתמכות על שושלות מקומיות( כמו בירדן, ובערב הסעודית למשל)
סיוע לאוכלוסיה המקומית בניהול תוך מתן הבטחה לעצמאות (מצרים ועירק).
מנדט בריטי (כמו בארץ ישראל).
השלטון הבריטי קיים נוכחות צבאית מנהלית, כדי להבטיח את האינטרסים הבריטים הגלובליים והמקומיים. הבריטים נמנעו מניהול ישיר של המקום והאצילו סמכויות לקבוצות מהאוכלוסייה המקומית, בניהול תחומים פנימיים, שלא רצו להיות מעורבים בהם. לא היתה התיישבות של בריטים למעט מספר משפחות של אנשי צבא ומנהל.
צרפת
דפוס השליטה הצרפתי היה בעיקר סיפוח מלא של המדינה (כמו באלג'יר) או פרוטקטוראט – שלטון חסות עם פיקוח מחמיר ומעורבות ישירה בניהול הארץ. גם בארצות שבהן הוחל שלטון של מנדט צרפתי (סוריה ולבנון) נקטו הצרפתים במדיניות של פיקוח מחמיר והתערבו באופן ישיר בניהול המדינה.
הצרפתים ניסו לחולל שינויים עמוקים יותר בחיי האוכלוסיות שהם השתלטו עליהם.
במקרה של אלג'יריה הם סיפחו אותה לארצם. שם ובארצות צפון-אפריקה האחרות הם עודדו התיישבות של אזרחים צרפתיים ואירופאים, שינו את הרכב האוכלוסייה ויצרו פערים בין המתיישבים שהיו בעלי מירב הזכויות למקומיים, ה"ילידים", שהיו בעלי זכויות פחותות. הצרפתים ביקשו להנחיל את התרבות הצרפתית, לפחות לעילית המקומית.
מידת המעורבות בחיי המקומיים היתה גדולה. היתה כאמור, מעורבות בניהול המקום ופיקוח ישיר. הם ראו במושבות שלהם חלק בלתי נפרד מצרפת. דפוס השליטה היה סיפוח מלא (כמו באלג'יר) או פרוטקטוראט=שלטון חסות – כלומר: למדינה הנשלטת עצמאות חלקית תחת חסותה של צרפת.
התמורות העיקריות בחיי היהודים בתחומים: דמוגרפיה, כלכלה, מעמד חוקי, חינוך, מעמד הקהילה
התמורות המרכזיות בחיי היהודים:
- נקודת מוצא – זה עידן של שינויים מהירים בחיי היהודים – נשברת האחידות.
- הגורם העיקרי לשינויים השפעתם של המתישבים באירופה על היהודים.
(השפעת הרוב המוסלמי מועטת) – חדירת הקולוניאליזם האירופאי.
- היהודים ראו במתישבים האירופאים נושא לחיקוי ולקידום כלכלי וחברתי.
- המוסלמים ראו בהם - אויב.
- תהליך המודרניזציה שעברו היהודים אינו אחיד – שונה מארץ לארץ ומאזור לאזור באותה ארץ – שיפור במעמד המשפטי והכלכלי.
מודרניזציה במזרח – אין פרושה ניתוק מהדת כמו אצל היהודים באירופה. כלומר, המודרניזציה במזרח אינה מלווה בניתוק מהדת כמו במערב אירופה
I. שינויים בתחום הדמוגרפי
גידול דמוגרפי שסיבותיו:
- גידול מספרי בשל תוחלת חיים גבוהה יותר.
- תהליך עיור – הגירה פנימית מן הכפר על העיר בעקבות האפשרויות הכלכליות החדשות וההשפעה האירופית. רוב היהודים עברו לגור
בערים הגדולות אם כי כך היה גם לפני הכיבוש והתהליך רק גבר.
דוגמאות: כ-1/3 מיהודי מרוקו התגוררו בקזבלנקה, בתוניס בירת תוניסיה
התגוררו כ- 60% מהיהודים.
מעבר מרובעים יהודיים מסורתיים לרבעים חדשים לצד התושבים
האירופאים – מה שהאפשר בשל הסרת ההגבלות, ההתפתחות בערים
והשינוי ברמת החיים.
הרבעים המסורתיים שמשו יעד עבור המהגרים מהכפר ובהדרגה
הפכו לשם נרדף לעוני ומצוקה.
II. שינויים במעמד החוקי והמשפטי
ככלל חלו שינוי במעמד החוקי של כל היהודים, מצבם השתפר ונפתחו בפניהם
אפשרויות חדשות. כל זאת הודות לנוכחות הקולוניאלית והשפעותיה על מערכת החיים של המדינה – נחקקו חוקות מערביות ובוטל מעמדם של היהודים כנתינים מדרגה שנייה – (מעמד הדימה) שגרר עמו תקנות הפרדה ואפליה יחד עם השפלה. החוקות המערביות שיפרו את מצבם של היהודים. היהודים זכו לשוויון זכויות.
ברוב מדינות האיסלאם וצפון אפריקה היהודים קיבלו אזרחות סלקטיבית- בודדים או קבוצות
(היהודים שעמדו באמות מידה מיוחדות כמו השכלה או שירות וכד').
רק באלג'יר , ב- 1870, ניתנה אזרחות לכל היהודים. חשוב להדגיש , שלא כמו במערב, היהודים לא שלמו מחיר עבור האמנסיפציה, מחיר דתי או אחר, אם כי היה צמצום מסוים בשמירת המצוות וביכולתה של הקהילה לתפקד כמערכת ארגונית. האוטונומיה הדתית נמשכה.
שינויים בדפוסי תעסוקה וכלכלה:
· שינויים בדפוסי התעסוקה של היהודים, מעבר מ"כלכלה יהודית" ל"יהודים בכלכלה"
- ירידה בשיעור המועסקים במקצועות יהודיים מסורתיים ברוב ארצות האיסלאם.
· היווצרות שכבה חדשה של בורגנות יהודית ויהודים שהשתלבו במנגנון הציבורי של המדינה. השלטונות איפשרו ליהודים, להצטרף למעגל עיסוקים חדש: במנהל הממשלתי והציבורי, במקצועות חופשיים, במסחר מקומי ובינלאומי, במערכת הבנקאות, בעתונות ובתקשורת. (רפואה, עריכת דין, רוקחות, אדריכלות).
- עליה בשיעור השכירים - נוצרה שכבה של שכירים יהודים, שהשתלבו בתעשייה בערים.
- יציאת נשים לשוק העבודה - בתחילה מספר הנשים שיצאו לעבודה היה קטן, אך המפנה היה עקרוני והיה בו ביטוי של מודרניזציה, שהיו לו השלכות בתחומים רבים בחברה היהודית.
· יש לזכור, שהשינויים בעיסוקי היהודים ובכלכלתם לא היו נחלת כלל האוכלוסייה היהודית ובוודאי לא בכל המקומות בארצות האסלאם.
שינויים בחינוך
השינויים בחינוך, בבתי הספר של "אליאנס" בבעלות רשת כי"ח (חברת כי"ח הוקמה בצרפת ב- 1860 מתוך שאיפה להפיץ את תרבות צרפת ולהאיץ את השכלתם של היהודים.) או בהשפעה ישירה של מוסדות החינוך האירופאים, מסייע להסביר, את יכולת היהודים להשתלב במסגרת דפוסי הכלכלה והחברה החדשים, שהתגבשו בעקבות תהליכי המודרניזציה, שעיצב השלטון הקולוניאלי.
החידושים בחינוך באו לידי ביטוי במסגרות הלימוד, בתכני הלימוד, בסוג המורים והתלמידים שנפגשו בבית הספר מהדפוס החדש. התקיימו 3 מסגרות חינוכיות:
א. המשך המערך המסורתי של ה"חדר" - בעיקר כשלב ראשון של החינוך.
ב. מוסדות חינוך אירופאים.
ג. לימודים במסגרת אליאנס - עד 1917 הוקמו 122 בתי-ספר של חברת כי"ח, באגן הים התיכון. לרוב החינוך המערבי, החילוני, לא בא אל חשבון ערכי היהדות.
התמורות בארגון הקהילתי:
על הקהילות עבר תהליך של דמוקטיזציה פנימית. גם בהנהגה הארצית הוקמו מוסדות ייצוגיים יהודיים רבים יותר מאשר בעבר. ארגון הקהילה ושיטות הייצוג השתנו עפ"י דגם אירופאי.
היחלשות כוחה של הקהילה – אי יכולתה של הקהילה היהודית לאכוף על כל היהודים את שייכותם לקהילה. חלק מהשירותים, שהיו רגילים היהודים לקבל במסגרת הקהילה ניתנו, בעקבות השינויים, על-ידי מוסדות המדינה. כמו כן על זיקת היהודים למוסדות הקהילתיים השפיע גם תהליך החילון המתגבר בתקופה זו. סמכויות הקהילה הצטמצמו לאחזקת בתי הכנסת, שרותי קבורה וחלוקת צדקה לעניים.
באלג'יר הוקמו הקונסטיטוריות – המועצות הדתיות היהודיות של הקהילה. תפקידן היה לארגן את הפולחן הדתי ולהפיץ את התרבות היהודית.
לסיכום, בארצות אלה, הוקמו מועצות לקהילה היהודית שנבחרו בבחירות דמוקרטיות, יהודים היו חברים במוסדות המדינה: נציגים במועצות ערים, אגודים מקצועיים ואף בפרלמנטים, הוקמו מוסדות קהילה יחודיים לטיפול בבריאות, חינוך וסעד.
כל אלה החלישו את האוטונומיה הפנימית של הקהילה ופגעו ביכולתה לכפות את דעתה על הפרט.
הפעילות הציונית
מאפייני הפעילות הציונית בארצות האסלם בין שתי מלחמות העולם:
1. הקמת אירגונים, מוסדות ומסגרות חברתיות תרבותיות מודרניות – תנועות נוער, אגודות ספורט, מפלגות. המכנה המשותף של כל המצטרפים לפעילות,היה העניין שגילו בציונות. חשיבותן של תנועות הנוער הציוניות היה בעיקר, בהיותן מסגרת חדשה לפעילות עבור צעירים בקהילה היהודית. בתנועות הנוער הציוניות ניתן דגש רב על תכנים ציוניים: לימודי ארץ ישראל, דמויות מופת בציונות, לימוד עברית, חינוך גופני, פעילויות בטבע. תנועות הנוער הוסיפו יסוד של מרדנות בהנהגת הקהילה, מרדנות בדפוסי הקיום היהודי בגולה. לתנועות הנוער הצטרפו גם נערות שהגיעו לעמדות הנהגה בכירות – היה בכך ביטוי למודרניזציה (ראש תנועת "מעירי אוהבי ציון" בעיר ספאקס שבתוניסיה היתה צעירה). בתנועות הנוער נוצר אפיק להכשרת ההנהגה, שעתידה להנהיג את התנועה הציונית בארצות האיסלאם לאחר מלחמת העולם השניה. בנוסף, נוצרה מסגרת למפגש עם השליחים מארץ ישראל והחיילים היהודים בזמן מלחמת העולם השנייה.
2. מפלגות פוליטיותבתקופה שבין שתי מלחמות העולם פעלו מפלגות פוליטיות ציוניות. עיקר הפעילות היתה של התנועה הרביזיוניסטית במצרים ובתוניסיה. מבחינה ארגונית, המפלגות היו יותר זרמים חברתיים רעיוניים או תנועות מאשר מפלגות במובן הממוסד.
3 . עיתונות מודרנית ציונית עיתונות ציונית בארצות האיסלאם היתה אחד ממאפייני הפעילות הציונית המרכזיים בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. בארצות בהן היתה מותרת הפעילות הציונית , העיתונות היתה גלויה, וברורה מבחינה מסריה. ואילו בארצות שבהן היתה אסורה הפעילות הציונית, נמצאו דרכים עוקפות, להציג את הציונות בעיתונות היהודית. העיתונות הציונית שימשה אמצעי קשר בין האוהדים ובין הסניפים הציוניים ברחבי המדינה, במה לניהול מאבקים ולתגובות על דברים שנכתבו על הציונות בעיתונות היהודית האחרת.
כל ביטאון או עיתון היה זקוק לגיבוש קבוצת פעילים שתדאג להוצאתו ולהרחבת מעגל תומכים, כקהל קוראים ומגיבים.
היחס לשפה העברית
לימוד השפה העברית המודרנית כשפת יומיום היה פן חשוב בפעילות הציונות.
העברית חדרה, באמצעות: בתי הספר של חברת אליאנס, באמצעות מורים לעברית שבאו לארצות השונות בשליחות הארגון הציוני העולמי ו"הועד הלאומי בא"י", יוזמה מקומית של קהילות שהקימו בתי ספר מודרניים משכילים יהודים מבני הקהילות עצמן, פעילות של שליחים ושל חיילים שהגיעו בתקופת מלחמת העולם השנייה.
עליה לארץ ישראל
בעיקר מתימן ומארצות בהן היתה פעילות התנועה הציונית אסורה. הקשיים בדרך לארץ ישראל היו רבים. סה"כ היה היקף עליה קטן
דפוסי הפעילות הציונית
הגורמים שהשפיעו על דמותה, התפתחותה ודפוסי פעולתה של הציונות בארצות האיסלאם.
א. השלטונות ויחסם לציונות
בארצות בהן היתה הציונות אסורה, התקשו הפעילים הציונים לארגן תנועה על כל מאפייניה. בארצות אלה, הפעילות לא חרגה מביטויים תרבותיים כמו לימוד עברית. בארצות בהן הציונות היתה מותרת, התאפשר לייסד אגודות ציוניות,מפלגות ציוניות, יצירת קשר עם התנועה הציונית, קיום בחירות לקונגרסים הציוניים, פרסום עיתונים ציונים. בארצות אלה יכלו הפעילים הציונים, להיאבק על מקומם בחברה ובקהילה היהודית (דוגמה בולטת: תוניסיה).
ב. יחס חברת הרוב. הערבית מוסלמית אל ההתארגנות הציונית
עד לשלהי שנות העשרים לא התגבשה התנגדות משמעותית מצד הערבים לפעילות הציונית בארצות האסלאם. ההתנגדות עתידה להתגבר בשנים שאחרי מאורעות 1929. (מאורעות תרפ"ט)
ג. יחס הקהילה אל הציונות
העילית הכלכלית והאינטלקטואלית החדשה בקהילות שאנשיה היו חשופים ביותר לדגמי השילוב המערביים ושהיו בעלי עניין מיוחד בשימור מעמדם וקידומו במציאות המשתנה, לא נטו בדרך כלל חסד לציונות, וראו בה גורם מזיק. ראשי הקהילות שיתפו לא פעם פעולה עם השלטונות במטרה לדכא את התנועה הציונית. אשר לרבנים, מעמדם שלהם נמצא בנסיגה בתהליך התמורות והם מצאו בציונות לעיתים קרובות בת ברית פוטנציאלית משום שהיא נתנה חיזוק מודרני לערכים ולסמלים של הקיום היהודי האוטונומי ולשימור התרבות העברית. לפיכך, הם בד"כ לא התנגדו לציונות בארצות האיסלאם. ליחס הרבנים לציונות היתה חשיבות רבה, משום שבחברה היהודית בארצות האיסלאם, היסוד המסורתי היה חזק. סביר להניח, שהתייצבות חד משמעית של הרבנים נגד הציונות היתה יכולה לעכב את התפתחות הפעילות הציונית בארצות האיסלאם.
עם זאת, התנועה הציונית היתה ונשארה כוח שולי למדי בקהילה, לפחות עד למלחמת
העולם השניה. דרכי המאבק של הציונים עם קבוצות אחרות בחברה היהודית הושפע ממידת החוקיות של הציונות בכל ארץ ומקיומם של מוסדות קהילתיים נבחרים שהיוו זירה למאבקים פנים קהילתיים וקיומה של עיתונות ייחודית.
ד. התנועה הציונית העולמית ויהודי ארצות האיסלאם
עד למלחמת העולם השניה, התנועה הציונית לא הכינה חומרי הסברה בשפות שהיו מובנות ליהודי ארצות האיסלאם. שליחים של התנועה הציונית כמעט ולא ביקרו בארצות האסלאם ומרכזי המפלגות הפוליטיות הציוניות לא פעלו להקמת סניפים בארצות אלה.
דוגמא לפעילות ציונית באלז'יריה :
- יהודי אלז'יריה שלחו נציגים כבר לקונגרס הציוני הראשון בבזל 1897.
- עד מלחמת העולם השניה היתה פעילות ציונית מועטה ופעלו באלז'יר רק שתי אגודות ציוניות.
- יהודי אלז'יר היו בעלי נתינות צרפתית וחלומם היה להגר לצרפת ולא לא"י.
- בשנות ה-30 התפתחה תעמולה אנטי-יהודית באלז'יר . ב-1934 נערך פוגרום ביהודי העיר קונסטנטין . המון ערבי התנפל על יהודי העיר , הרס בתים, שדד חנויות והעלה אותם באש.
- לסיכום – הפעילות הציונית באלז'יר היתה מותרת , אך בגלל החינוך החילוני של כי"ח והתבוללות של חלק מחברי הקהילה היא היתה חלשה ביותר.
הפעילות הציונית התוניסיה :
- בתוניסיה היו 14 אגודות ציוניות שהיו מאוגדות יחד. "הפדרציה הציונית" זכתה להכרה מטעם השלטון הצרפתי ותמכו בה אנשים מכל שכבות הציבור והנהגתה באה מהעילית המשכילה.
- הפעילות הציונית התרכזה בעיקר בהפצת הרעיון הציוני והשפה העברית באמצעות קורסים, הוצאת עיתונים בעברית ופעילות של תנועות נוער (השומר הצעיר ובית"ר).
- היתה פעילות של מפלגות ציוניות בתוניסיה .
- הפעילות הציונית לא הביאה לעליית יהודים רבים מתוניסיה לפני מלחמת העולם השניה , מאחר שרבים מהיהודים העדיפו להשיג אזרחות צרפתית ולהגר לצרפת.
מרוקו:
בעקבות הצהרת בלפור הוקמו אגודות ציוניות בכל הערים הגדולות שהתארגנו ב"פדרציה של ציוני מרוקו" תחת ה"פדרציה של הציונות הצרפתית". מטרות: הפצת הרעיון הציוני/ הרחבת החינוך העברי.
פעולות:
· הפצה ולימוד עברית בחוגים ע"ש ביאליק ובן יהודה.
· הרצאות ושיעורי ערב בתולדות הרעיון הציוני.
· החל משנת 1921 משתתפים בקונגרסים.
· שליחותו של יונתן תורץ- שליח מטעם ההסתדרות הציונית.
· הוצאה לאור של כתב "העתיד המאויר".
· פעילות למען קק"ל וקרן היסוד.
· הקמת מועדון של "מכבי".
ייחוד של הפעילות הציונית במרוקו:
1. הפעילות קשורה לקיום אורח חיים דתי.
2. קשר רופף עם מרכז התנועה הציונית באירופה.
3. הציונות במרוקו לא מצליחה למרות כל הפעולות לסחוף את רב היהודים.
שאלות בנושא
התנועה הציונית בארצות האיסלם
התנועה הציונית בשנות ה-40
א. בשנות ה-40 התחזק הקשר בין התנועה הציונית ובין יהודי ארצות האסלאם.
כתוב שני הסברים לכך, והבא דוגמה לפעילות ציונית באחת מארצות אלה.
הסברים להתחזקות הקשר בין התנועה הציונית ובין יהודי ארצות האסלאם בשנות ה-40
- הרעה במצב יהודי ארצות האסלאם והתגברות התעמולה הנאצית בזמן הכיבוש הצרפתי/הגרמני/האיטלקי.
- הסכסוך הישראלי-ערבי החריף את שנאת היהודים.
- החיילים (מהבריגדה) ששירתו במדינות אלה התוודעו אל יהודי המזרח, ועוררו פעילות ציונית.
- התנועה הציונית ראתה ביהודי המזרח מאגר חדש של עולים, לאחר שהעלייה מאירופה פסקה כמעט לגמרי בזמן המלחמה.
- הידיעות על השואה הגבירו את ההבנה שיש לפתור בדחיפות את בעיית היהודים הנמצאים במצוקה.
דוגמה לפעילות ציונית באחת מארצות האסלאם
-
- בתוניס: הקמת תנועות נוער ציוניות, איסוף תרומות לקידום רעיון התחייה בארץ ישראל והכנות לעלייה לארץ.
יהודי ארצות האסלאם במחצית הראשונה של המאה ה-20
א. המצב של היהודים בארצות האסלאם במחצית הראשונה של המאה ה-20 הושפע מאירועים ומתהליכים פוליטיים שהיו בארצות אלה.
צייו אירוע או תהליך באחת מארצות האסלאם, ותאר את השפעתו על מצבם המשפטי ו/או הכלכלי של היהודים. (12 נקודות)
ב. הבא דוגמה לפעילות ציונית בארצות האסלאם ביוזמת היישוב בארץ-ישראל, ודוגמה לפעילות ציונית ביוזמה מקומית, במחצית הראשונה של המאה ה-20.
בתשובתך צייו את שם המדינה שבה התקיימה הפעילןת. (8 נקןדןת)
אירוע או תהליך פוליטי והשפעתו על מצבם המשפטי ו/או הכלכלי של היהודים:
|
ציון אירוע או תהליך פוליטי - 40%
ההשפעה על המצב המשפטי ו/או הכלכלי - 60%
|
אלג'יר:
|
אירוע / תהליך פוליטי:
|
ההשפעה על מצבם המשפטי ו/או הכלכלי:
|
|
- המשך השלטון הקולוניאלי הצרפתי.
- תעמולה אנטישמית בשנות ה-30.
- הקמת ממשלת וישי.
- כיבוש אלג'יר על ידי צבאות בעלות הברית.
|
- המשך "פקודות כרמייה" שבה ניתנה אזרחות צרפתית ליהודים, מעמד כלכלי איתן.
- פוגרום ביהודי קונסטנטין: ערעור יחסי יהודים-מוסלמים.
- פרסום חוקים גזעניים בצרפת, שהוחלו גם על אלג'יר, ביטול "פקודת כרמייה", איסור על יהודים לעסוק בבנקאות, ביטוח ותיווך כספים. הגבלות משפטיות על מספר היהודים שהורשו לעסוק במקצועות חופשיים, משלוח למחנה ריכוז (של חלק מהיהודים).
- החזרת החיים למסלולם.
|
תוניס:
|
אירוע / תהליך פוליטי:
|
ההשפעה על מצבם המשפטי ו/או הכלכלי:
|
|
- המשך השלטון הקולוניאלי הצרפתי.
- תעמולה אנטישמית בשנות ה-30.
- הפלישה הגרמנית ב-1942.
- הכיבוש הבריטי ב-1943.
|
- מצב משפטי וכלכלי איתן.
- צמצום הקשרים בין יהודים למוסלמים.
- יהודים רבים עצרו ונשלחו למחנות עבודה, הגבלות כלכליות.
- החזרת החיים למסלולם.
|
מרוקו:
|
אירוע / תהליך פוליטי:
|
ההשפעה על מצבם המשפטי ו/או הכלכלי:
|
|
- השלטון הקולוניאלי הצרפתי.
- תעמולה אנטישמית בשנות ה-30.
- הקמת ממשלת וישי.
- הכיבוש האמריקני ה-1943.
|
- מצב משפטי וכלכלי איתן, התחזקות מעמד הביניים ובעלי המקצועות החופשיים, עיור ניכר.
- צמצום הקשרים בין יהודים למוסלמים.
- אפליות משפטיות בחוקי וישי, איסור לעסוק בענפים מסוימים וקיפוח בחלוקת מזון בהקצבה.
- החזרת החיים למסלולם.
|
ב. דוגמה לפעילות ציונית בארצות האסלאם ביוזמת היישוב בארץ-ישראל
תוניס:
- הגעת שליחים יהודים מארץ-ישאל בין שתי מלחמות העולם.
מרוקו:
- הגעת שליחים מהארץ לאחר מלחמת העולם השנייה ופעילות לביסוס התנועה הציונית.
דוגמה לפעילות ציונית בארצות האסלאם ביוזמת מקומית
|
ציון מדינה אחת - 10%
הבאת דונמה אחת - 40%
|
תוניס:
- הקמת אגודות ציוניות שעוסקות בלימוד עברית ובהפצת עיתונות עברית.
- מוקמת פדרציה ציונית שמאחדת את כל האגודות הציוניות ויוצרת קשר עם התנועה הציונית.
- מאמצע שנותה-40, עם התפתחות התודעה הלאומית התוניסאית, גוברת הפעילות הציונית, המתבטאת בגיוס תרומות והכנות לעלייה לארץ.
מרוקו:
- בתחילת המאה ה-20מוקמים ארגונים ציוניים, המתמקדים בהוראת עברית, בגיוס תרומות ובקיוםקשרים עם מוסדות התנועה הציונית.
- עם תום מלחמת העולם השנייה מקימה הפדרציה הציונית בתי ספר ציוניים, אגודות וחוגים, מפיצה פרסומים על הארץ, פותחת מועדונים ומקימה חוות הכשרה לקראת העלייה.
אלגייר:
- פעילות של אגודות "שיבת ציון".
- נפתחים עשרות סניפים ציוניים במלחמת העולם השנייה, מתרחבות אגודות הנוער הציוניות ומתחילות לפעול תנועות נוער מפלגתיות.
הסבר שני גורמים שהשפיעו על הפעילות הציונית בארצות האסלאם, בין שתי מלחמות העולם.
גורמים שהשפיעו על הפעילות הציונית בארצות האסלאם, בין שתי המלחמות:
- השליחים מארץ ישראל וחומרי ההסברה עודדו עלייה.
- הנוער המקומי הראה נכונות לפעולות ציוניות-חלוציות.
- פעילות חינוכית של מורים עבריים שבאו מהארץ (הן ביוזמת המוסדות והן ביוזמה אישית).
- התחזקות הלאומנות בארצות ערב חיזקה את התודעה הציונית.
- התפתחות הסכסוך הערבי-הישראלי בארץ.
- מידת ההתבוללות של הקהילות היהודיות (למשל אלג'יריה), קבעה את זיקתן ופעילותן הציונית.
